כולנו מחכים. כל הזמן. שנות אלפיים, אומר ההמנון שלנו, חיכינו להיות עם חופשי בארצנו. שבע שנים חיכה יעקב לאשתו. יש ביננו המחכים למשיח ומאמינים שאף על פי שיתמהמה בוא יבוא. אנו רואים עכשיו את "התור הארוך בעולם" בו מחכים אלפי אנשים לעבור על פני ארונה של

בדמי ימיהם בימים אלה של מות מלכתנו אליזבת, נקדיש כמה מילים לעניינים מורבידיים נוספים. ידוע ששיעור ההתאבדויות בקרב כוכבי במה, ובעיקר זמרים, הינו גבוה במיוחד. זוכרים את "מועדון 27"? הוא כולל היום עשרות. מסתבר כי גם להיות צאצא של כוכב לא קל.  מספר מקרי המוות בטרם

ושוב אני ב RUE DU BAC, רחוב חביב עלי במיוחד עליו הרחבתי במייל קודם, בדרך ל MUSEE MAILLOL אשר ברחוב GRENELLE, לתערוכת ההיפר ריאליזם. פיסול היפר ריאליסטי מחקה את הצורה, המבנה  וההרכב של הגוף או של חלקים ממנו. רמת הדיוק של כל פרט ופרט נותנת

כולם מחפשים. PROUST מחפש את הזמן האבוד A LA RECHERCHE DU TEMPS PERDU. זה  הספר העבה ביותר שנכתב כרומן, או הגות, או שניהם והוא יצירת מופת של ספרות צרפת; נכתב במשך 16 שנים (1906-1922), שבעה כרכים במקור (שלושה פורסמו אחרי מות הסופר ב 1922), 2,400

גיבורי המסך שלי, את רובם הכרתי בנעורי בקולנוע פריס (שני סרטים בכרטיס אחד), הולכים ונעלמים. זה החל מטבע הדברים עם הוותיקים; MICHEL SIMON, JEAN GABIN (שני אלה שיחקו בנפרד את MAIGRET של SIMENON),                         

גלי החום במערב אירופה שוברים שיאים. בלונדון נחצה קו 40 המעלות והוכרז מצב חירום לאומי, כך גם בצרפת, בספרד, בפורטוגל ועוד. תושבי מדינות מפותחות ניצבים בפני תופעה שידענו בעיקר במדינות הנחשלות; איתני הטבע גובים חיי אדם ומשבשים פעילות. למרות גלי חום קודמים לא מצוידים האירופאים ברובם

בסמטת חסידי אומות העולם ALLEE DES JUSTES PARMI LES NATIONS הצמודה למוזיאון השואה בפריז, נמצא קיר השמות, LE MUR DES NOMS, הבנוי מאבנים שהובאו מירושלים, שמטרתו להנציח את זכרם של למעלה מ 75,000 יהודים, מתוכם 11,400 ילדים, שנשלחו למותם מצרפת. לוחיות השם חקוקות בסדר אלפביתי לפי

היום לאחר יום הבסטיליה מתחיל ב L'HOTEL DE LA MARINE המרשים, בכיכר CONCORDE.  המלון נחנך בשנת 2021 במעמד נשיא צרפת MACRON לאחר ששימש את משרדי הימיה של צרפת. זה המקום בו נחתמה בשנת 1848 ההצהרה בדבר ביטול העבדות בצרפת. בזמנו של LOUIS XV שופץ הארמון ושימש

אם שבירת מסורת היא פשע, ביצעתי ביומיים האחרונים שלושה פשעים. ערב יום הבסטיליה עורכים מכבי האש נשף לציבור, LE BAL DES POMPIERS , במספר תחנות כיבוי אש בעיר. כבר סיפרתי בהרחבה על מסורת יפה זו הקיימת מאז 1937, בה הציבור מוזמן לחגוג ללא דמי כניסה

חם. המדחום שבר את רף 35 המעלות. הרחובות הומים. בתי הקפה והמסעדות מציפים את המדרכות. אף אחד לא עובד פה? אף אחד, חוץ ממני, לא סובל בחום?             אני בדרך לסניף הבנק שלי. שלי? כמו בישראל, ובכל העולם, הבנקים סוגרים סניפים