הספר הוא אסופה חלקית של מיילים ושירים שנשלחו על ידי המחבר או אליו על פני מספר שנים.
למרבית הטקסט יש קשר ישיר לפריס ובמקום בו הקשר אינו גלוי לעין, מדובר בכתובים שנכתבו בפריס, או נשלחו ממנה או אליה.
אין לראות בספר מדריך שיש להסתמך עליו, שהרי למה לחפש את האמת אם אפשר לבדות אותה?
כמו שאמר מארק טווין: "הזזתי מדינות וערים ממקומן כדי שיתאימו לסיפורים".
מיילים שנכתבו לאחר הוצאת הספר לאור, יתפרסמו כאן בבלוג.
הספר אינו למכירה.
הרכבות המהירות שינו את פני התחבורה באירופה. תחנות הרכבת נמצאות בדרך כלל במרכזי הערים ואין צורך בנסיעה ארוכה אליהן כמו זו הנדרשת לשדה התעופה, הכרטיסים נרכשים באינטרנט או במכונה גם סמוך לשעת הנסיעה. הבירוקרטיה של אשנבי הצ'ק אין אינה קיימת, אין סידורי ביטחון מעייפים, אין
ברובע Porte de Clignancourt נמצא שוק הפשפשים הענק של פריס, Le Marche aux Puces de Saint-Ouen, הפתוח לקהל בימים שבת, ראשון ושני. השוק נמנה על חמשת האתרים המתויירים ביותר בפריס (העברית נשמעת בכל פינה), אך בניגוד לאתרים אחרים כאלה אני שב ומבקר בו מעת לעת
הכומר והפילוסוף הצרפתי Jean Buridan שחי במאה הארבע עשרה התייחס , בין השאר, לקבלת החלטות. ידועה הדוגמה שלו לאי יכולת לקבל החלטות, במשל "חמורו של בורידן". במרחק שווה מן החמור, משני צידיו, הניחו שק שיבולת שועל ודלי מים. החמור לא הצליח להחליט האם יאכל תחילה
בעולמנו בו כשמונה מיליארד בני אדם המייצרים רעש בעצמם ובאמצעות כלי רעש משוכללים, חשוב ביותר הריחוק מהשאון ומהפטפטת. ג'ורג' ברנרד שאו אמר: אני אוהב בני אדם ביחס למרחק שלי מהם. ככל שהם קרובים יותר, אני אוהב אותם פחות. וכבר הזכרנו את פרידריך השני מלך פרוסיה שדרש להקבר
שנים הרבה לא ביקרתי באינווליד. הוא נמנה על אותם אתרים אותם "חייב" לראות כל תייר בביקורו הראשון בפריס, ביחד עם ה Tour Eiffel, כנסיית Sacre coeur, ה- Louvre וכיו"ב. אנחנו, הפריסאים נותנים כבוד למסורת אך לא במחיר התחככות במרבדי התיירים הפרושים
האדמה רועדת החשיכה יורדת והנה היא צועדת לפלא הראשון חיוך צחור שיניים ורוד בלחיים רוקעת ברגליים שני נותן ת'טון שלישי יבוא מהר הקצב הוא אחר שרק לא יגמר שימשך לעד דבר לה לא יפריע הרביעי יופיע והפורקן יגיע בין טוסיק לבין
אנחנו עסוקים בארץ במהפכה משטרית, הפגנות, פיגועים, איומים בכל הגבולות, וכמובן מסכימים עם המנהיג שכל הטוב הזה הוא באשמת הממשלה הקודמת ואילו זו הנוכחית היא נופת צופים. בפריס מביעים עניין במה שקורה בארץ. הנשיא מקרון כבר נזף במי שנזף, באותו אחד שיזם ביקור בפריס בין מסע
אנו שומעים יותר ויותר על כוח ווגנר, שכירי החרב של פוטין, שלפי השמועות יצאו כבר משליטה והוא פועל באופן עצמאי. נראה שזה הכוח הרוסי המשמעותי ביותר, יותר מהצבא הרשמי. לאחרונה כבשו את העיר בחמוט באוקראינה ומשייכים לו גם חיסולים בתוך רוסיה. יש הטוענים שמפקד הכוח, האוליגרך יבגני
המייסדים
