לא נשכח

בסמטת חסידי אומות העולם ALLEE DES JUSTES PARMI LES NATIONS הצמודה למוזיאון השואה בפריז, נמצא קיר השמות, LE MUR DES NOMS, הבנוי מאבנים שהובאו מירושלים, שמטרתו להנציח את זכרם של למעלה מ 75,000 יהודים, מתוכם 11,400 ילדים, שנשלחו למותם מצרפת. לוחיות השם חקוקות בסדר אלפביתי לפי שנת הגירוש. הקיר הוצב בשנת 2005 ונחנך על ידי הנשיא דאז CHIRAC.

מול הקיר נמצא בית ספר, ובכניסה אליו מוצב שלט, כרבים אחרים בבתי ספר בפריז, המזכיר לכולם כי יותר מ 11,000 ילדים גורשו מצרפת למחנות המוות, מתוכם כ 500 מהרובע הרביעי בפריז, בו אנחנו נמצאים.

עתה נערכת בסמטה, בין בית הספר וקיר השמות, תערוכת רחוב המציגה  באמצעות לוחות פרספקס תיעוד של גירושי המוות בכתובים, צילומי אנשים ואירועים, ומסמכים שונים. תערוכת הרחוב היא תמצית של התערוכה המקיפה המתקיימת בתוך המוזיאון עצמו.

מעניין לראות שחלק מהתיעוד מתייחס לא רק ליהודים אלא גם לאוכלוסיית הלהטבי"ם, עונדי המשולש האדום, שאיזכורם בציבור בכלל ובהקשר לשואה בפרט, היה טאבו במשך שנים רבות.

כן מתייחסת התערוכה לתפקודם של הדיפלומטים הזרים באותה תקופה, החל מעלייתו של היטלר ועד לאחר מלחמת העולם; מה ידעו, מה יכלו לעשות כדי להציל ומה עשו בפועל.

גם מקומה של הכנסייה לא נפקד. מוזכר ALBERT CAMUS שתקף ב 1944 את האפיפיור PIE XII ואת הכנסייה על כל דרגיה בשל מחדלם המוסרי והמעשי. כל זרועות הנצרות; הכנסייה הקתולית, הפרוטסטנטית והאורתודוקסית עמדו מנגד כאשר באירופה הנוצרית, מול עיניהם של הכמרים והמאמינים, נשלחו מיליונים למותם. כשהיו כמרים שסייעו, והיו לא מעטים כאלה, עשו זאת על דעת עצמם ובסיכון אישי, עת גורמי הנצרות המוסדיים שתקו.