היום אכן שבת. יום חביב על המפגינים. העיר חולקה בין האפודים הצהובים לבין לוחמי הפנסיה. אנחנו זכינו בלוחמי הפנסיה שבחרו ברובע השנים עשר בואכה לבסטיליה. השביתה עברה כבר את השיא של מאי 1968, דילגה בקלילות על זו של 1986/7 וכמובן על אלה של 1995 ו- 2010. ועוד היד נטוייה. מזכיר קצת שליט במדינה ימתיכונית מסוימת ששבר שיא משך שלטון. מתקיימות פגישות, נערכים דיונים, ניתנו כבר מספר הקלות (לרקדניות הבלט הזכורות לטוב ממדרגות האופרה) אך הסוף טרם נראה.
בצרפתית שביתה היא Grève. הפועל Grever משמעותו להכביד, אבל יתכן שיש מקור אחר למילה. ליד בניין העיריה יש כיכר הנקראת Place de Grève. בשלט הניצב במקום מסופר כי זה היה מקום לחגיגות עממיות אך גם להוצאות להורג, ובו אף הופעלה לראשונה הגיליוטינה. בשלב מאוחר יותר הייתה הכיכר מקום כינוס למחוסרי עבודה. יתכן שזה המקור ומשם יצאה הבשורה.
כך או כך, המפגינים מקיימים את אמירתו של בנקסי שטוב לא ייצא מהשכמה מוקדמת, כך שחמקתי מוקדם בדרכי לתערוכה.
האמת, ההתחמקות הייתה חלקית בלבד. הצלחתי להגיע במטרו (קו 1 הזכור לטוב ) עד Chatelet , אך קו 4 משם הושבת. הלכתי רגלית לאורך כל Boulevard Saint Michel , עברתי את מוזיאון Cluny , את הSorbonne , את גני Luxembourg, חציתי את Montparnasse ובין בית הקברות לקונסרבטוריון הגעתי למחוז חפצי, הלא הוא L'institut Giacometti.
אישית אינני חסיד גדול של ציוריו ופסליו של ג'יאקומטי, אך הפעם נקראה התערוכה Giacometti/Sade, Cruels objets du désir. השילוב של המרקיז דה סאד וחפצי תשוקה אכזריים, משאת נפשו של כל גבר מהדור הישן, שלא זכה להתחבר לצד הנשי שבו, הם שהביאו אותי לכאן.
ג'יאקומטי כתב ל André Breton בשנת 1933 : "קראתי אתמול את סאד. עבודתו מעניינת אותי מאוד". סאד הוא אותו מרקיז שכתב: " האכזריות הינה האנרגיה של אדם שהציוויליזציה טרם השחיתה.זו מעלה ולא חטא." כתלמיד מסור כתב ג'יאקומטי בעקבותיו : "עוד בצעירותי חשבתי שבין גבר ואשה שורר תמיד מצב של מלחמה ואלימות. האשה מתמסרת באי רצון, והגבר למעשה אונס אותה". בשנות השלושים של המאה הקודמת אכן התקרבו ציוריו, פסליו וכתביו לעולמו של סאד, והמרקיז מוזכר רבות בכתביו. התערוכה באה להראות את השפעתו של האחרון על עבודותיו של ג'יאקומטי.
בין הרישומים נשים נחנקות על ידי גברים, גופות בתנוחות מעונות, מכשירי עינויים שונים ואברי גוף מבותרים. לפסלים צורת אברי חיות או מכשירים חדים, הרומזים לחדירה, אונס ורצח. לא ממש אהבתי, אך נראה שאוצרי התערוכה אכן הצליחו במשימתם.
אני לקחתי מונית בדרך חזרה.
אתמול ביקרתי במכון אחר; Le Centre Wallonie-Bruxelles , שברחוב Saint Martin. שם מתקיימת תערוכה בשם NOVA_XX ( שם חלקי) שלא הצלחתי לעמוד על משמעותו.
מטרתה של התערוכה הדידקטית להציג עבודות של נשים, המשלבות בהן חידושים מדעיים וטכנולוגיים. למרות החומר שהועמד לרשותנו, לא הצלחנו (לפחות הגברים שבקהל) לעמוד על פשר היצירות.
התנחמנו בכך שהאזור סביב הומה ושופע בתי קפה, מסעדות וברים. ישבתי לי קצת בבר ואח"כ הלכתי הביתה.
