הספר הוא אסופה חלקית של מיילים ושירים שנשלחו על ידי המחבר או אליו על פני מספר שנים.
למרבית הטקסט יש קשר ישיר לפריס ובמקום בו הקשר אינו גלוי לעין, מדובר בכתובים שנכתבו בפריס, או נשלחו ממנה או אליה.
אין לראות בספר מדריך שיש להסתמך עליו, שהרי למה לחפש את האמת אם אפשר לבדות אותה?
כמו שאמר מארק טווין: "הזזתי מדינות וערים ממקומן כדי שיתאימו לסיפורים".
מיילים שנכתבו לאחר הוצאת הספר לאור, יתפרסמו כאן בבלוג.
הספר אינו למכירה.
במייל הזה אחבר שירה עם גיאוגרפיה, וכהרגלי לא בסדר חשיבות או בסדר בכלל, סתם לפי מה שקופץ לראש. פריס היא העיר עליה נכתבו שירים יותר מכל מקום אחר. שירים על פריס הם גם שירים על האוהבים. נראה שניים מהם, מושרים בפי שניים מגדולי השנסוניירים. Yves
המוות, כמו האהבה, זכה ליצירות רבות בשירה, בפרוזה ובשאר סוגי האמנויות. קבלו על קצה המזלג. הנוטה למות, בשיר Le Moribond של Jacques Brel, נפרד מידידיו ועורך איתם חשבון. למרות כל מה שהיה הוא סלחן ברגעי מותו ומבקש על אשתו.. אנו נפרדים אמיל, הוא אומר. חיבבתי
במייל קודם ראינו את הזאבים פולשים לפריס ואת השטן מבקר בעולמנו ומרוצה ממעשי ידינו. מסתבר שהשטן מבקר אצלנו לעיתים מזומנות, נפגש עם בני אדם ומכוון אותם לפעול בדרכים הרצויות לו. כולנו מכירים את סיפורי התנ"ך עוד מימי אדם וחווה, פרשת בלעם, איוב ועוד. גם את
המייסדים
