הספר הוא אסופה חלקית של מיילים ושירים שנשלחו על ידי המחבר או אליו על פני מספר שנים.
למרבית הטקסט יש קשר ישיר לפריס ובמקום בו הקשר אינו גלוי לעין, מדובר בכתובים שנכתבו בפריס, או נשלחו ממנה או אליה.
אין לראות בספר מדריך שיש להסתמך עליו, שהרי למה לחפש את האמת אם אפשר לבדות אותה?
כמו שאמר מארק טווין: "הזזתי מדינות וערים ממקומן כדי שיתאימו לסיפורים".
מיילים שנכתבו לאחר הוצאת הספר לאור, יתפרסמו כאן בבלוג.
הספר אינו למכירה.
היום החל בהליכה ארוכה (מאוד), קרה (מאוד) ורטובה (מאוד) שחייבה הכרה בכוחות איתני הטבע ובמגבלותי וחייבה עצירת ביניים בבית קפה והמשך במונית של איגור הנהג, והכל לכיוון Cité de la Musique . האירוע; תערוכת צילומים, סרטים, כיתובים, איורים, והכל על או של צ'רלי צ'פלין, שעתה
מעניין בפריס. כאן (בשונה מהמצב אצלכם) מחליפים מדי פעם את המלכים. מסורת שהחלה עוד בזמן המהפכה. האפודים הצהובים ממשיכים בשלהם, אבל הם כבר לא מלכי התקשורת. למגינת ליבם הם כבר בשולי החדשות. עכשיו שובתי הרפורמות, מיוצגים בעיקר על ידי עובדי התחבורה הציבורית, תופשים את תשומת
אני מגיע לפריס מספר פעמים בשנה, מדי פעם בשל גחמה או צורך נפשי, ובנוסף ארבע פעמים קבועות בשנה בשל אירועים ממלכתיים; בארבעה עשר ביולי אני מגיע ליום הבסטיליה, בסוף דצמבר אני מגיע לראש השנה, במאי אני מגיע לתת שירות לחברת החשמל המתעקשת לקבל צילום
המייסדים
