Sonel Publishing
20220714_134951

על בנקאות, אמנות וארוחה במוזיאון

חם. המדחום שבר את רף 35 המעלות. הרחובות הומים. בתי הקפה והמסעדות מציפים את המדרכות. אף אחד לא עובד פה? אף אחד, חוץ ממני, לא סובל בחום?             אני בדרך לסניף הבנק שלי. שלי? כמו בישראל, ובכל העולם, הבנקים סוגרים סניפים ועוברים לשירות דיגיטלי. זה אולי עובד עם בני תשחורת. השירות הולך ומתדרדר. לפני שלושה חודשים הזמנתי פנקס צ'קים. רק לאחר תכתובת ארוכה ואיומי סרק על עזיבה (סרק, כי אין סיבה לחשוב כי בבנק אחר בפריז אקבל שירות טוב יותר) מגיעה הודעה שהצ'קים בסניף. לא שולחים יותר פנקסי צ'קים לישראל.

בסניף נמצאת רק VERONIQUE . כל השאר בחופשה. LES GRANDES VACANCES, VACANCES D'ÉTÉ, CONGÉ ובוודאי עוד הרבה כינויים בצרפתית לחופשה. לא רק בקיץ. מנהל הסניף היה בחופשה גם לפני חודש, כאשר באתי לברר מה עלה בגורל הפנקסים. למה לא? וורוניק תמיד כאן. הבאתי לה שוקולד מבוטיק השוקולד של JEFF DE BRUGES , הכנתי לשנינו אספרסו במכונה, שוחחנו קצת והנה מבוקשי בידי.

מכאן לביקור התקופתי בסדנאות האמנים בריבולי (יש מייל קודם בעניין) ומשם, בחום כבד וצליעה קלה, לאחר בירה וסיגר בקפה, למרכז פומפידו. במרכז מתקיימת תערוכה על אמנות בגרמניה של שנות העשרים. לתערוכה שני חלקים; האחד סקירה של הגל הקרוי NOUVELLE OBJECTIVITE   בציור, צילום, ארכיטקטורה וקולנוע, והשני עבודותיו של צלם התקופה אוגוסט סנדר.

כבר ראיתי תערוכות דומות בפריז, ועל חלקן כתבתי, אך תמיד אראה עניין בג'ורג' גרוס, אוטו דיקס, כריסטיאן שאד, מקס בקמן ואחרים בני דורם שאלבומי התמונות שלהם  מונחים בכבוד על המדפים בביתי.

בערב, לאחר מנוחה כמקובל בגילי, במסעדת FABULA החדשה ( פירוש השם הוא סדר הזמנים בסיפור) המדוברת בכל פריז. המסעדה ממוקמת בחצר החצץ של מוזיאון ה CARNAVALET , הלוא הוא המוזיאון להיסטוריה של פריז, עליו כתבתי בעבר, השוכן ליד PLACE DES VOSGES. השף (כזכור אין כבר טבחים, רק שפים) בעל כוכב מישלן במסעדת ANONA בפריז, THIBAUT SPIWACK , יצר משהו חדש ועשרות השולחנות מלאים בקהל צעיר ברובו. אין תפריט כתוב. כדי להזמין יש לסרוק את הריבוע הידוע הנמצא על כל שולחן. בדרך זו לא ניתן כמובן לצפות בתפריט המלא ממבט הציפור אלא בדרך של גלילה, חזרה וחוזר חלילה. המסעדות הולכות בדרכם של הבנקים. סרקתי, גללתי ולבסוף הזמנתי. המנות העיקריות טעימות ומוצגות יפה, אך היו מתאימות בגודלן למנות ראשונות במסעדת פועלים ממוצעת. היין היה טוב. המחירים, למרבה ההפתעה, סבירים.

היה יום עמוס.

 

 

שתפו פוסט זה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *