שלושה איים ניתנו לסיין, זה שלי וזה גם כן.
שניים ברא בורא עולם והשלישי ברא אדם.
אמור אתה ילדי הקט, אחר מבט חטוף אחד
מי משלושתם תאהב יותר, היכן תחפוץ להשאר?
(תרגום שיר ילדים צרפתי ישן, שטרם נכתב).
כולם מכירים את Ile de la Cité ואת Ile Saint Louis . שני איים טבעיים על הסיין, בין הגדה הימנית לשמאלית. הראשון, הגדול בהם, מרכז אתרי הסטוריה ותיירות רבים (פירוט בכל מנוע חיפוש) והשני משמש בעיקר למגורים (יקרים מאוד). יש על הסיין גם אי שלישי מוכר פחות, מעשה ידי אדם, הנקרא Ile aux Cignes , אי הברבורים. לשם הפניתי פעמי.
שביתת לוחמי הפנסיה ממשיכה, ואני עושה את דרכי רגלית בניווט מכיכר Concorde לכיוון מערב דרום-מערב, הצפון לימיני והדרום לשמאלי. בוקר קר אך השמש משמאל מרככת מעט את אברי.
פריס משמרת היטב את ההיסטוריה שלה, ולכן הדרך רצופת מונומנטים המזכירים לנו את שהיה בעבר, לצד הקיים היום.
המסע מתחיל ב Cours de la Reine , פרומנדה ששימשה את בית המלוכה עוד בתחילת המאה השבע עשרה, ובשנות העשרים של המאה הקודמת הוסבה לשימוש הציבור במתכונתה של היום. בהמשך משנה המסלול את שמו וקרוי על שם Albert I מלך בלגיה, חסיד זכויות אדם שעמד בראש צבאו במלה"ע הראשונה כנגד גרמניה, שיקם את בלגיה לאחר המלחמה ואף ביקר בארץ ישראל ותמך ברעיון הציוני.
מצד ימין, בהמשך הדרך, אני עובר ליד שתי אנדרטאות. האחת לזכר עשרים אלף החיילים הרוסים שנלחמו לצד הצרפתים במלה"ע הראשונה, בחבל Champagne , וספגו אבידות רבות, והשנייה לזכר מליון וחצי ארמנים שנטבחו על ידי הטורקים ברצח העם ב 1915. לא ראיתי משהו דומה בישראל.
בקרוב אראה את מגדל אייפל משמאלי, עם הביתנים של שאריות השוק של קריסמס הנמצאים בהליכי פירוק, את גבעת המוזיאונים (שווה פירוט בעתיד) מימיני, ואחריה מוזיאוני הארכיטקטורה והימאות ומאחוריהם ה Trocadero. מכאן כבר עברנו לארה"ב. אני מהלך ב Avenue de New York בה מצוי לימיני מרכז התרבות האמריקני, וזו מחליפה את שמה בהמשך ל Avenue de President Kennedy . אני עולה על גשר Bir- Hakeim המחבר את הרבעים 15 ו- 16, שמעליו עובר הוויאדוק של PASSY , ויורד מהגשר אל אי הברבורים. שמו של הגשר קשור לאזורנו. הוא אמנם נבנה במאה התשע עשרה, אך שמו הוחלף בהמשך לזכר קרב ביר חכים בו נערך קרב בין צבא צרפת החופשית לקורפוס הגרמני ב 1942.
אי הברבורים הוא טיילת צרה במרכז הסיין שאורכה פחות מקילומטר ורוחבה מטרים ספורים. הוא נבנה במאה התשע עשרה כסכר בזמן העבודות ברציף Grenelle , שופץ בתחילת המאה העשרים ובשנות השלושים שלה קיבל את צורתו הנוכחית. בשני צידיו עצים ממינים שונים. פגשתי בו ג'וגרים (יש מילה בעברית?), קשישים המטיילים עם כלביהם, ומעט זוגות על הספסל, למרות הקור. נזכרתי בשירו של Yves Montand על האוהבים המתגפפים על הספסל. לצעירים לא קר. מצד ימין בנין Radio France .
אני מחפש ברבורים. אין ברבורים. יש הרבה ציפורים אחרות, וקשיש (צעיר אך במעט ממני) זורק להן פירורים. הוא מבטיח שלפעמים רואים גם ברבור, אבל לא צריך להיות בררנים. גם יונים זה טוב.
בקצה הדרומי של האי הנראה כחרטום של אוניה, או אולי ירכתיים, מוצב דגם מוקטן של פסל החירות שנתרם על ידי הצרפתים לאמריקנים במאה התשע עשרה. בביקורי בעבר בעיר Colmar במזרח צרפת, עירו של הפסל Bartholdi שפיסל אותו, ראיתי דגם נוסף שלו. יש אחד גם במוזיאון אורסיי.
עליתי על גשר Grenelle ופתחתי בהליכה צפונית מזרחית, הפעם על הגדה השמאלית. אחרי זמן קצר נשברתי ולקחתי מונית. עדיין הפגנות. לאחר מחצית הדרך שוב הליכה רגלית. אני חזק ויכול. קצת כואב.
,.