מגדל אייפל  LA DAME DE FERנמצא עתה בעין הסערה, לאחר שהשבועון  MARIANNE פרסם נתונים מדאיגים על מצבו, ומאז עוסקים בכך כל העיתונים ואמצעי התקשורת בצרפת. התושבים והתיירים מודאגים. המגדל הוא האתר השלישי בצרפת, לאחר ה LOUVRE ו- VERSAILLE  מבחינת מספר המבקרים בו ולכן חשיבותו הכלכלית רבה, מעבר להיותו סמל לאומי. אביו

LE THEATRE DU NORD OUEST שוכן ברחוב פובור די מונמרטר הזכור לטוב ממייל קודם. במקור היה זה קברט שנוסד על ידי חמישה יוצאי החטיבה של גנרל  LECLERC לאחר השחרור מהכיבוש הגרמני, ונקרא לכן מועדון החמישה. הופיעו בו EDITH PIAF , YVES MONTANTD וכוכבים רבים אחרים. בשנות הששים

מדי פעם אני נשאל על חיי החברה שלי בפריס. האם אני פוגש אנשים? מבלה איתם? משוחח? זה היה פעם. עם התגברות המיזנטרופיות שלי נמוגו ההיכרויות הישנות ואני נמנע מחדשות. לא לטעות; אינני מרחיק עצמי מחברת בני אדם, כל עוד הדבר לא כרוך בהחלפת מילים, החלפת

על סוסים ועל פרים. פרים (לא שוורים מסורסים) וסוסים הם חיות גדולות, אצילות, חזקות ולעיתים מעוררות מחשבות וגם תשוקות חבויות ואפלות. על ה TAUREAUX  או LES TORO (כי מדובר בקורידה) שר JACQUES BREL; הפרים משתעממים ביום ראשון, כשהם נאלצים לרוץ עבורנו בחול תחת השמש. קצת

יש לי על המדף ספרון קטן בצבע אדום. לא זה של מאו.על כריכתו כתוב; GUIDE MICHELIN ובאותיות קטנות יותר: OFFERT GRACIEUSEMENT AUX CHAUFFEURS דהיינו – מוגש באדיבות לנהגים. בתחתית העמוד רשום EDITION 1900, מהדורת 1900. בצד האחורי של הכריכה כתוב כי הספר אינו למכירה. בהמשך,

"גם אם נרוץ מהר ככל שאנחנו יכולים, תמיד נשאר באותו מקום". ההוכחה לכך היא בקלישאה עצמה, שאכן השיגה אותי. אני כבר כמה ימים בארץ ופריס לא מרפה. רוצים עוד קלישאה? הנה פרפרזה על ספר דברים: "פריס תהיה תמיד איתך, לא תרפה ולא תעזבך". וגם מאלתרמן,

  סופר ומשורר, פילוסוף ומוסיקאי (שאפילו חלק את אשתו עם J.P. SARTRE) היה BORIS VIAN מהחשובים והפוריים בין אנשי הרוח בצרפת ובכלל במאה העשרים, למרות שנפטר בגיל צעיר – 39. האבסורד והפנטסיה שולטים בכתביו. ראו למשל את האימרה הבאה: "ברור שהסיפור הזה הוא אמיתי, כיוון

  על שוק ALIGRE הסמוך לביתי בפריס כבר כתבתי בעבר. השוק הוא הוותיק בשווקי פריס (כך אומרים בשכונה) והוא מכיל מספר חלקים; שוק פתוח של פירות וירקות, שוק סגור של בשרים, דגים ופירות ים וגבינות., בתי אוכל מכל הסוגים, חנויות מתמחות בכל מאכל שנעלה על

היה קריר קצת ולכן הרשיתי לעצמי להזמין לארוחת הצהריים מנת   FONDUE – תרביך גבינה בלשון האקדמיה. תחנת GARE DE LYON קרובה לבית, משופעת במסעדות טובות, חלקן יקרות (מסעדת הדגל היא הרכבת הכחולה עליה כתבתי בהרחבה בעבר) ובחלקן אוכל רחוב. אני ישבתי במסעדת LES DEUX SAVOIES

אני לא ממש מתעניין באופנה, ובוודאי לא מומחה גדול בתחום, אבל כאשר שרי ביקשה (למעשה התחננה) שאבקר למענה בתערוכת ההוקרה לאלבר אלבז, איתו שירתה בצבא, לא יכולתי כמובן לסרב. סירוב היה עולה לי במחיר יקר עם שובי לארץ. בדרך ל PALAIS GALLIERA, מוזיאון האופנה בו