הידיעה  כי נמצאה פצצה ב Porte de la Chapel שבצפון פריס הביאה כמובן מיידית לסגירת כבישים, סגירת תחנות המטרו באיזור והרחקת עוברי אורח. זמן קצר לאחר מכן הודיעה המשטרה כי מדובר בפצצה ישנה, מזמן מלחמת העולם השנייה שנוטרלה בהצלחה. נכון להיום לא ברור מתי וכיצד

הן שתי מדינות שונות מכל בחינה; בגודל, בשפה, בדת, בהיסטוריה, בגיאוגרפיה, במזג האויר, בכלכלה, במנהגים ואין להן כמובן שום גבול משותף. אבל האופי האנושי דומה גם אם כל שאר המשתנים האחרים שונים. שבעת החטאים שדינם מוות (בנצרות, אך נכונים לכל דת) מושלים בכיפה בצרפת כמו

  דרכם של מוזיאונים להציג יצירות אמנות על כל גווניהן; ציור, פיסול, צילום, מיצגים למיניהם וכל ביטוי אמנותי שניתן לראותו ואף להאזין לו. לא זכור לי שמוזיאון ישראל ערך תערוכה למי שאינו יוצר או מבצע יצירות אמנות אלא עוסק בה מצד הביקורת עליה. אפילו חיים

  Le Port de l'Arsenal צמוד לתעלת Saint-Martin  היוצאת מנהר ה Seine , והאזור בו הוא נמצא נקרא כולו רובע הארסנל. למי שעולה על קו 1 של המטרו בתחנת ה Bastille נגלית תמונה יפה של סירות ויאכטות העוגנות בתעלה, חלקן משמשות למגורים נייחים ומקבלות חשמל

מכות חדשות ניחתות על צרפת. לוחמי הפנסיה הודיעו שהם שוקלים להטיל סגר על בתי הזיקוק, בשלב ראשון לארבע יממות ואחר כך נראה. המשמעות; כל תחנות הדלק תושבתנה בהדרגה. ראש הממשלה כבר הודיע שזו פעולה לא חוקית, ובמקרה הצורך תופעל המשטרה. מכה קשה עוד יותר באה

שלושה איים ניתנו לסיין, זה שלי וזה גם כן. שניים ברא בורא עולם והשלישי ברא אדם. אמור אתה ילדי הקט, אחר מבט חטוף אחד מי משלושתם תאהב יותר, היכן תחפוץ להשאר?   (תרגום שיר ילדים צרפתי ישן, שטרם נכתב). כולם מכירים את Ile de la

היום אכן שבת. יום חביב על המפגינים. העיר חולקה בין האפודים הצהובים לבין לוחמי הפנסיה. אנחנו זכינו בלוחמי הפנסיה שבחרו ברובע השנים עשר בואכה לבסטיליה. השביתה עברה כבר את השיא של מאי 1968, דילגה בקלילות על זו של 1986/7 וכמובן על אלה של 1995 ו-

מזמן לא עסקנו בבילוי המועדף עלי (האמת ששלישי בסדר העדיפויות) והוא אוכל. גם הפעם ידובר פחות על אוכל, ויותר על אתרים הסטוריים המגישים אותו. בכולם האוכל צרפתי קלאסי, המלצרים מעונבים, בחלקם תידרש בערב להופיע בז'קט ועניבה, שיסופקו לך במקום אם שכחת, בכולם רצוי (בחלק חובה)

  החלטתו של נשיא צרפת  Georges Pompidou להקים מרכז תרבות חדש, שיקרב את ההמונים לתרבות עכשווית, עוררה אהדה בציבור. המטרה הייתה להחזיר לפריס את ההגמוניה של התרבות המודרנית שנדדה לניו יורק, באופן שגם המבנה עצמו ישקף את הארכיטקטורה של המאה העשרים. משהתבררו היקפו המתוכנן של

הביקור הפעם עמוס בחדשות. חדשות רעות: בית הקפה בפינה חדל להעלות קונצרטים בסופי שבוע, בגלל תלונות שכנים. שתי הגברות המפעילות את המקום אינן בטוחות שימשיכו בהפעלתו. זו מכה לבילוי מוסיקלי וגסטרונומי נלבב עם היתרון הגדול של מרחק פסיעות אחדות מן הבית. חדשות טובות: במסעדה בכיכר