נשים אוהבות להתנשק.
אין הכוונה לנקירת ציפור בלתי מחייבת בלחי, בסגנון הגברת הפולניה, או להפרחת מצמוץ קולני מעבר לכתף בסגנון עדות המזרח. כאן מדובר באקט לוחמני-תוקפני שתכליתו סימון טריטוריה ובעלות, כהטבעת מיכוות ברזל מלובן בצלעות הבקר. הן תגדנה שמדובר בביטוי לגיטימי לתשוקה ואולי אף לאהבה, בעוד שבפועל מדובר במעשה חד צדדי מגעיל ודוחה. יש לפעול להוצאת ה"נשיקה הצרפתית" אל מחוץ לחוק. מדובר בהשפעה בלתי מבוקרת הנגרמת על ידי משווקות חסרות מצפון, שדינה אמור להיות כדין התמכרות לאלכוהול, לסמים או למשככי כאבים.
הנשיקה בפה פתוח אינה המצאה של הדורות האחרונים. היא הומצאה כזכור על ידי לילית. לילית הייתה אשתו הראשונה של אדם הראשון, נבראה יחד איתו וראתה בעצמה שוות זכויות לגבר. דבר מופרך לכל הדעות. לכן סירבה לשכב תחתיו בעת המשגל. אדם שהיה גבר גבר (שלא כמונו בני דורות אחרונים המשועבדים ל Me2) סילק אותה מעליו ואלוהים הצדיק אותו כמובן, ומצלעו ברא אשה חדשה לשימושו. לילית המושפלת נוקמת מאז בגברים, ומלמדת נשים עוד כתינוקות בעריסה להתנשק.
לאחרונה נמצאו עדויות לנשיקות מהסוג הרטוב כבר לפני 4,500 שנה, בכתבי חימר מאיזור סוריה-עיראק. צא וחשוב על הסבל הנצבר אצלנו הגברים במשך אלפי שנים.
הנשיקה היתה גורם מרכזי בהתפשטות מגפות נוראות שחיסלו מיליונים, הרבה יותר מקורבנות המלחמות. רשימה חלקית תוביל אותנו לימי מגפת הדבר שהחלה במאה הששית לפני הספירה, דרך מגפת המוות השחור בימי הביניים במאה הארבע עשרה, עובר למגפות המאה התשע עשרה, מגפת השפעת הספרדית בסיום מלה"ע הראשונה שהביאה למותם של עשרות מיליונים (יותר מהמלחמה עצמה), מגפת האיידס בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים וכלה (לעת עתה) במגפת הקורונה. כל זאת מבלי להביא בחשבון מגפות אזוריות כאבעבועות השחורות במקסיקו ובמרכז אמריקה עם הפלישה האירופית לשם.
כמה חיים וסבל היו נחסכים לאנושות לו היה נאכף איסור אפקטיבי על התנשקות בפה פתוח. עם התגברות על ההתמכרות המסוכנת הזו אולי עדיין היו מחלות, אך כמובן שבהיקף פחות בהרבה. הנשים מנעו מרפא באמצעי ליזיסטרטה שונים.
נזכר בנשיקות שנאלצנו להחליף עם הלוחמניות מהמין השני. רוק ריחני ומקציף חודר לפינו, ריחות של מאכלים מהשבוע האחרון (לפחות) מציפים אותנו ולעתים נוזלות אלינו שאריות מוצקות שנחלצו מבין שיניים הנוקשות בשינינו עד כדי פצפוץ האמייל. לשון ארוכה ומכוסת בליטות מטיילת במרחבי פינו ואז חודרת עמוק לגרון עד כדי מחנק. כל זה מבלי שנוכל להגן על עצמנו באמצעי מניעה, כפי שאנו עושים בהתקלויות גופניות אחרות עם בנות המין השני.
בכל נשיקה עוברים אלינו מיליוני חיידקי סטרפטוקוק הגורמים לדלקות גרון ואפילו לפגיעה במסתמי הלב, במפרקים ובכליות. בל נשכח את "מחלת הנשיקה" המעלה חום, גורמת כאבי גרון ופוגעת בבלוטות הלימפה. נזכר בהרפס השפתיים היוצר שלפוחיות בשפתיים ובאברי המין במחזוריות ארוכת טווח. נתעלם מהדבקה בהצטננות או בשפעת באמצעות נשיקה. אחרי שעברנו את כל הקודמים, אלה משחק ילדים עבורנו.
כניעה לנשיקה עלולה, בנוסף, לדרדר אותנו למנהגים פסולים אחרים; טעימה מצלחת משותפת, שתייה מאותה כוס או אותו בקבוק, נגיסה באותו כריך או עוגה ושאר מרעין בישין.
עם כל המטעמים האלה, לא פלא שהנשים כפו עלינו גם יום חג; יום הנשיקה הבינלאומי בשישה ביולי. אני אישית הייתי מעדיף לחגוג את יום התיקן או את יום העקרב.
בשנים האחרונות החליטו הנשים שכלי הנשק בהם חנן אותן האלוהים, שעליהם הוסיפה לילית כהנה וכהנה, אינם מספקים והוסיפו לאברי הנישוק שלהן שפתי דונלד דאק.
לדעתן זו מלכודת דבש אולטימטיבית, רבת יופי ומרגשת, שתמנע מהגבר לחמוק ממנה. יש אולי גברים המרוצים מהמראה החדש ומביצועיו של המיתקן. חלקי אינו עמהם. הברווז רודף אותי בלילות ואני נאלץ לישון בפה סגור ולכסות את פני בכרית, אם כי בהיותי רחב אופקים אני מוכן להתפשר על דונלד באזורים נמוכים יותר.
נזכור שבצרפתית שם העצם Baiser לנשיקה משמש גם בשם הפועל לזיין. למותר לציין מה החלופה המועדפת.
אחת מטראומות הילדות שלי נבעה מחיבתו של מדריך הגדנ"ע, במלוא קוצר קומתו, והוא ממושקף, קירח ושעיר, לשיר הנשיקה הראשונה על הספסל בגן. הוא שר אותו ללא הפסקה. דמיינו אותו כילדה הכה קטנה, ילדונת עם צמה, הזוכה לנשיקה הראשונה מעלם חן ביישן, הנושק לצמתו של המדריך הקירח ומסמיק. פליני במיטבו.
במשך הדורות אילפו אותנו. It's now or never שר Elvis Presley. רבים טועים בפרשנות השיר, סבורים שהוא מתחנן לנשיקה. האמת: הוא אכן מוכן להיות מנושק אך רק כדי לקבל תמורה. כשהוא אומר Kiss me my darling זו הצהרת כניעה – אני אפילו מוכן לנשיקה ובלבד ש…..מלכותי תמורת סוס.
כאשר Brian Hyland שר Sealed with a kiss הרי שאין כוונתו שהוא מעוניין ברטיבות ובכל הנלווה אליה. כוונתו לנשיקה יבשה ורשמית שדינה כלחיצת יד לקיום עיסקה. ואילו Alain Souchon הצרפתי, בן לאומת משועבדי הנשיקה הצרפתית, בשירו Le Baiser, נחלץ לאחר שנושק על ידי אלמונית שלמרבית השמחה שבה במהרה למכונית אאודי של בעלה.
כאמור, לאחר אלפי שנות שיעבוד יש האוהבים את האזיקים שעליהם ואת שפתיהם הנרצעות, בבחינת העבד התנכ"י האומר: אהבתי את אדוני… לא אצא חופשי. כזה הוא Indochine וה Baiser שלו. הוא מחפש עזרה כדי לנשק אותה, ללחלח את שפתותיהם ולהפגיש את לשונותיהם. בררררר….
יהורם גאון, לעומתו, מוכן לנשק אותה בשיער, בצוואר ועוד, אך גם במסגרת אלף נשיקות הוא חומק מלנשקה על פיה. לקזבלן כל הכבוד.
אולי בגלל גנים טובים, אולי בשל אהבת חירות, בשל אופי מוצק או אנינות, אני מחוסן מפגע רע זה ואף שומר את עצמי לאשה שאפגוש, שתגבר על מסורת בנות מינה ותשנא להתנשק.
אני מניח שזו תהיה 'נערה עובדת'. אלה לא מתנשקות מחשש לסימני מעורבות רגשית.