ובמעבר חד (ביטוי שגור אך חסר הקשר באולפני הרדיו והטלוויזיה) אל שירים בני עשרות שנים (צרפתיים כמובן). כל הקבלה למצבנו הנוכחי היא באחריות הקורא בלבד.
את הראשון שר SERGE REGGIANI, שחקן, קומיקאי וזמר נפלא שבישראל משום מה כמעט שאינו מוכר. זהו שירו הנבואי כמעט Les loups sont entres dans Paris, הזאבים נכנסו לפריס.
אין ממשל, אין צבא שיגן. היה זה לילה שכמוהו לא נודע במאה אלף הלילות שקדמו לו. לילה של ברזל, לילה של דם. הכלבים נובחים ואפילו אריה הברונזה רועד מתחת למעילו. האנשים איבדו את טעם החיים, מצפצפים על המשפחה, השמיים מתפרעים והבטון בולע את הנוף. הזאבים עדיין רחוקים מפריס, ואלווירה המקסימה צוחקת.
הזאבים צופים בעיר. הפחד שולט ברחוב. תריסים מוגפים, השיניים נוקשות ואיש אינו יוצא לשדרה.
שני זאבים ראשונים חודרים לעיר. את יכולה לצחוק אלווירה המקסימה. הזאב שתום העין משכן את עשר נקבותיו בכיכר גרנל ומאכיל את מאתיים ילדיו בילדי שכונת פאסי.
בינתיים חודרים מאה זאבים לעיר. חדלי מצחוקך אלווירה. הזאב השני ולו שלוש רגליים מאביס את ילדיו בשישה מיניסטרים ובשומרי העיריה.
ריח הדם מושך עוד ועוד זאבים שחוגגים בצרפת האובדת. רק כאשר בני האדם ימצאו שוב את האהבה ואת האחווה יעזבו הזאבים את פריס. עכשיו צחקי אלווירה, אני אוהב את צחוקך.
השיר השני הוא Ca va (הכל בסדר) של Jacques Brel ובו הוא מספר על ביקור נוסף ומעניין בעולמנו.
יום אחד החליט השטן לעלות לאדמה כדי להשגיח על האינטרסים שלו. הוא ראה הכל השטן. הוא שמע הכל. ומשכך ירד למעונו ושם, למטה, ערך סעודה רבת מוזמנים ובסיומה נשא נאום. הכל בסדר, אמר השטן. אש בוערת על האדמה. בני האדם מתהוללים כמשוגעים במשחקי מלחמה מסוכנים. הרכבות מתדרדרות כי אידיאליסטים מטמינים פצצות על הפסים. כך נהרגים רבים ללא וידוי וללא מחילה.
הכל בסדר. דבר לא נמכר אך הכל נקנה. כך גם הכבוד והקדושה. אירופה חוזרת לתחילת המאה. יחידים ואומות מתים ברעב.
הכל בסדר. עיני האנשים אפורות מהמראות שראו. איש אינו שר ברחובות פריס. האמיצים נחשבים למשוגעים והמשוררים לפתיים. הכל בסדר.בעיתונים מופיעות דווקא תמונות הנבלים, והדבר מעציב את הטובים ומשמח את הרעים.
הכל בסדר. הכל בסדר.
כאמור, משוררים הם פתיים, אין באמת זאבים חוץ מבאגדות והשטן כלל לא ביקר כאן.